פסק-דין בתיק ת"א 14706-01-11

א. התביעה וההליכים שבעקבותיה

1.         עניינו של פסק דין זה בתביעה אשר ב"פתח דבר" שלה נאמרו הדברים הבאים:

"עניינה של תובענה זו הוא ניצול מחפיר של עובד במשרת אמון, אשר הועסק ב'הסכם עבודה אישי' בתפקיד 'צלם הבית' של התובעת, קרי, הצלם העיקרי, וקיבל תמורת עבודתו מן התובעת תנאי העסקה מפליגים, הכוללים שכר גבוה במיוחד ומימון כלל ההוצאות, לרבות הוצאות האופנוע, המצלמה, הפלאפון והביפר, אשר שימשו אותו לצורך ביצוע עבודתו.

בתמורה, ועל פי הסכם ההעסקה המחייב בין הצדדים, היה על הנתבע להעביר לידי התובעת את כל (!!) הצילומים שצילם במסגרת עבודתו אצלה, עד האחרון שבהם (!!). ואולם, הנתבע, בניגוד גמור ל'הסכם העבודה האישי' ולאחר שקיבל מן התובעת את מלוא השכר וההטבות הנלוות, עשה דין לעצמו והעביר לידי מעבידתו רק חלק מזערי ממאות אלפי הצילומים שצילם, כשהוא מחליט שרירותית, ככל העולה על רוחו, אילו מן הצילומים שצילם עבורה 'רלוונטיים' ו/או 'טובים', כטענתו, ומסרב להעביר לידיה את כלל הצילומים. במעשיו אלה, העולים כדי הפרה יסודית של ההסכם הקיים בין הצדדים, וניצול משווע של עובד את מעבידתו, את ההשקעה הכלכלית שהשקיעה ואת האמון המלא שנתנה בו, גרם וגורם הנתבע לתובעת נזקים של ממש, בממון ושלא בממון, כשהוא פוגע פגיעה קשה בזכויותיה, כמפורט בהרחבה להלן, ונוטל לעצמו את רכושה, פשוטו כמשמעו, בלא סמכות ובניגוד להסכם המחייב ולכל דין".

2.         בהמשך למצוין לעיל עותרת התובעת בכתב התביעה לסעדים הבאים: צו עשה המחייב את הנתבע להעביר הצילומים לתובעת, צו לתפיסת נכסים ולחיפוש חומר מחשב, חיוב הנתבע במתן דין וחשבון לגבי צילומים שביצע במסגרת עבודתו אצל התובעת, צו מניעה שיאסור על הנתבע לבצע פעולות בצילומים הנדונים וכן סעד כספי שהועמד לצרכי אגרה על מיליון ש"ח.

3.         מתברר כי התביעה דנן היא אחת מני תביעות לא מעטות בין הצדדים. ניסיון להסדרת מכלול הסכסוכים בהליך גישור לא צלח. לפיכך לא היה מנוס מקיום ההליכים בתיק דנן. בקשר להליכים אלה הוסכם כי "התובעת אינה עותרת לסעד מדיני העבודה ולא ייפסק לזכותה סעד כזה בתיק דנן ובהמשך לכך אין צורך בבקשות בהקשר זה". הוסכם עוד כי "שני הצדדים שומרים על כל הזכויות והטענות לגבי כל הטענות המקדמיות באופן שלאחר הבירור העובדתי ניתן יהיה לטעון כל מה שכל צד ימצא לנכון" (ראו לגבי הסכמות אלה פרוטוקול קדם המשפט מ-28.11.11).

4.         הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית כדלקמן: מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של רונית חסין, שהיא מנכ"לית התובעת מאז שנת 2005. מטעם הנתבע הוגשו תצהיר שלו וכן תצהיר של הירש (בנימין צבי) גודמן, ששימש סגן יו"ר התובעת בשנת 1999 וקיבל את הנתבע לעבודה כ"צלם הבית" של התובעת.

5.         בדיון הוכחות שהתקיים ב-24.6.12 נחקרו המצהירים על תצהיריהם, ובהמשך נתאפשרו הגשתה של ראיה נוספת והגשת סיכומים במתכונת תלת שלבית ולאחר מכן בת ארבעה שלבים, כדי ששני הצדדים יוכלו למצות ראיותיהם וטיעוניהם (ראו פרוטוקול, ע' 3 וע' 22 וכן החלטות מ-8.8.12 ומ-14.10.12).

6.         לאחר שהצדדים מיצו טענותיהם (ראו לעניין זה גם "מודעה" שהגיש הנתבע            ב-14.10.12) הוכשרה הקרקע להכרעה במה שעל הפרק.

7.         כאן המקום לציין כי לעומת הסעדים הרבים ומרחיקי הלכת שהתובעת עתרה להם בכתב התביעה (שפורטו לעיל, בסעיף 2), הרי שבסיכומיה בא צמצום משמעותי ובמסגרתם (בסעיף 72) היא עותרת רק לסעדים כדלקמן:

"א. לחייב את הנתבע להעביר לידי התובעת את כל הצילומים שצילם עבורה במשך שנות העסקתו על ידה, הנמצאים בחזקתו ו/או מי מטעמו ו/או בשליטתו.

ב. לאסור על הנתבע לבצע כל פעולה שהיא בכלל הצילומים השייכים לתובעת, לרבות עשיית עסקאות בהם, מכל מין ו/או סוג שהוא.

ג. לחייב את הנתבע בפיצוי התובעת על סך כולל של 1,000,000 ש"ח".

ב. התרשמות כללית ותוצאה סופית

8.         לאחר שקילת המכלול הגעתי למסקנה כי יש להצטער מאוד על מכלול ההליכים שבתיק דנן ועל מה שנלווה אליהם. הרושם הברור שהתקבל אצלי הוא ששני צדדים מכובדים שהשכילו לעבוד יחדיו וליהנות זה מזה במשך שנים לא הצליחו לפעול באורח דומה בעת שדרכיהם אמורות היו להיפרד. לעת פרידה באו התעקשויות מיותרות ובהמשך להן הליכים משפטיים מיותרים ולפחות מנופחים מעבר למידה. אכן ייתכן שמה שצוין בסעיף 7 דלעיל מצביע על כך שלפחות לקראת סיום ההליכים בתיק דנן הייתה התקרבות מסוימת לעבר הפרופורציות הראויות. מכל מקום, הסעד שיינתן ומה שייאמר עשויים ללמד כי ראוי היה לפעול באורח שונה.

9.         בסופו של יום הגעתי לכלל מסקנה כי יש לתת לתובעת סעדים מצומצמים בהרבה מאלה שהיא עותרת להם בסיכומיה, כפי שייקבע להלן.

            הסעדים שיינתנו יהיו אלה:

א. חיוב הנתבע להעביר לתובעת עד 20.3.13 כל צילום שצילם עבורה במשך שנות העסקתו על ידיה הנמצא בחזקתו או בשליטתו או בחזקת מי מטעמו ואשר טרם הועבר לתובעת.

ב. חיוב הנתבע בתשלום פיצויים לתובעת בסכום של 10,000 ש"ח למועד פסק דין זה .